שוודיה היא אחת הארצות הטובות ביותר, ובמציאות הנוכחית אפשר לכנות את שוודיה כגן עדן עלי אדמות. מאה וחמישים שנה לא ידעה ארץ זאת מלחמה מה היא. שוודיה היא בין הראשונות ברשימת הארצות שרמת החיים שלהן גבוהה ביותר. אחרי המלחמה הגיעו לשוודיה פליטים יהודים רבים. רובם עלו ארצה ורק קומץ קטן מבין פליטים אלה החליט להשתקע כאן. הסיבה לבריחתם ואו לאי רצונם לקשור את עתידם עם ארץ זאת היא חוסר חיים יהודיים. זו גם הסיבה שבחורות יהודיות רבות מבין הפליטים נשאו לנוצרים.
אני עומד בקשר מכתבי עם חברי חיים פיורקוש, חיים הוא חבר שלי מבית הספר מקווה ישראל. באחד ממכתבי הוא מבקשני לתאר לו את ההווי השורר ובעיקר להרחיב ולכתוב על אחינו בני ישראל, להלן אביא את נוסח מכתבי אליו:
"שלום רב לך חיים, אחרי הפסקה של חודש ימים קבלתי את מכתבך בשמחה רבה. סיבת אי כתיבתך היתה ברורה לי מאחר שבמכתבך האחרון כתבת לי שהנך עומד לצאת לחודש ימים לעתודות. בקשר לאי שביעות רצונך ממכתבי האחרון שהיה דל תיאורים, אשתדל הפעם לפצותך וארחיב לכתוב על שוודיה ויהודיה. כבכל ארץ, גם בשוודיה מורכבת הקהילה היהודית מסוגים שונים של מהגרים. בין יהודי שוודיה יש אחוז קטן של יהודים ספרדים שהשתקעו כאן לפני שנים רבות. יהודים אלה הם "הראויים" להיקרא יהודי שוודיה, משום שכל יתר היהודים הגיעו לכאן לפני 03-04 שנה, מריגה, פולין, גרמניה ואוסטריה ואחרי מלחמת עולם האחרונה קצת פליטי מחנות הריכוז. רוב הפליטים הגרו לארה"ב ולישראל, ורק אחוז קטן מביניהם קשרו את עתידם בארץ זאת. ועתה נשוב ליהודים הספרדיים שמספרם מועט.
מקומץ היהודים הללו שהגיעו לשוודיה בתקופה שארץ זאת לא ידעה יהודי מה זה, לא נותר היום כמעט מאומה. חלקם נפלו קורבן למיסיונרים. כך קרה שדווקא בניהם של יהודים, שנרדפו על צווארם ועונו קשות בגלל סירובם לקבל את דת הנוצרים ורבים מסרו את נפשם על קידוש השם כדי להציל כבוד ישראל, דווקא בניהם של יהודים אלה עזבו את מקור מחצבתם ואינם משתייכים אפילו לקהילה היהודית, ואינם רוצים לדעת מאומה על עמם. גם מבין יהודי אירופה כגון צ'כיה וגרמניה יש כאלה "שמי השתן" הקדושים הותזו על ראשם. בדרך כלל אין יהודים תופסים כאן עמדות בחיים הפוליטיים. לעומת זאת ישנם יהודים ספרדיים וגרמניים ששמותיהם קשורים וחלקם רב בהתפתחותה של ארץ זאת. כגון, ד"ר מנהיימר שיסד את הבנק הסקנדינבי ועוד רבים כמוהו. אגב, בנו של מנהיימר הוא אחד הדירקטורים ובעל מניות בביח"ר הגדול, F.K.S. גם הוא כיתר היהודים הוותיקים אינו משתייך לקהילה היהודית. יושב ראש ועד הקהילה, מר הנריקוס גם הוא יהודי ספרדי, גם לו אישה נוצריה. אחד מבין רבני שטוקהולם נשוי לנוצריה ועד לפני זמן קצר היה חבר הרבנות הראשית. היהודים הספרדים נחשבים כאן לאריסטוקרטיה מבין יהודי שוודיה. וזה גם בצדק כי מי הם יהודי שוודיה? זו היא פסולת של אנשים שדרגתם התרבותית והאנושית נמוכה מאוד ואינה מגיעה לקרסוליהם של יהודי ספרד. בגטבורג התרכזו יהודי ריגה שהגיעו לכאן לפני 03-04 שנה, מי בגלל שנאת ישראל ששררה במדינה זאת ומי בגלל אי יכולתו להתפרנס. רובם של יהודים אלה הם בעלי מקצוע, כגון: חייטים, מקצוע יהודי גלותי טיפוסי. גם הם עשו כאן חיל וצברו הון רב. אזכיר שם של יהודי שבבואו לכאן היה חייט עני ומסכן ועתה הוא בעל בית חרושת ענק בגטבורג שמו גרליק. אגב, כדי שתבין מי הם יהודי שוודיה תוכל להסיק מעובדה קטנה זו שמר גרליק זה הוא חבר וועד הקהילה. האדם הכל יכול בקהילה וגם הגבאי ב"סינגוגה" (בבית הכנסת) תופס מקום נכבד על יד ארון הקודש. מר גרליק זה לכל בורותו ועם ארציותו הוא אבא לבן בלתי חוקי לאם נוצריה. אלה הם הרפרזנטנטים והמייצגים את הקהילה היהודית בשוודיה, ואל נא תחשוב שמקרה זה הוא נדיר במדינה זאת. לא, זו היא תופעה רגילה ההולמת לפי דעתם המתקדמת אנשים מודרניים בעולם ה"מתקדם".
כבכל ארץ גלותית, גם כאן היהודים עוסקים ביצור ובמסחר. חנות "הכל-בו" הגדולה ביותר בגטבורג שייכת ליהודי ששמו טוריץ, בן לסנדלר שצבר הון רב ונחשב לאחד העשירים ביותר מבין יהודי שוודיה. במלחמת השחרור תרם אווירון לישראל. גם לו אישה נוצריה, אולם זה אינו פוגם בזיקתו ליהדות. לעומת מצבם הכלכלי המזהיר של יהודי שוודיה שאין כמעט למצוא ביניהם עני או שיתקשה למצוא את פרנסתו, יש בקופנהאגן יהודים הנאבקים קשה על קיומם. "הון יוסיף רעים רבים, ודל מרעהו יפרד" (משלי יט, ד) כנראה שפסוק זה מכוון לא רק לגבי הבריות, כיוון שהעושר בו חיים יהודי שוודיה מצנן גם את אמונתם בה' ומעביר אותם על דתם. בשבת למשל קשה לאסוף מניין יהודים כדי לערוך תפילת שבת. עד לפני שנתיים היתה הסינגוגה סגורה במשך כל ימי השנה ותפילות נערכו רק בחגים. רוב היהודים מנהלים את עסקיהם בשבת כבימי חול. שונה המצב בשטח זה בקופנהאגן. כאן אפשר עוד לפגוש יהודים בעלי זקנים, והאווירה השוררת בקהילה זו שונה שינוי גמור מהאווירה בין יהודי שוודיה. סכנת ההתבוללות אינה כה גדולה כבשוודיה. הקשר בין היהודים כאן רופף ביותר. רק חגים ונשפים הנערכים לקראת מאורע היסטורי כגון: יום העצמאות או חנוכה מאסף אותם, וגם אז הנוער אינו מוצא עניין לבוא כי במשך כל ימי השנה הם מבלים בחברת שוודים. מיותר לציין שהצעירים אינם יודעים אידיש וכל שכן לא עברית. השתייכותם לקהילה היהודית היא לפי דעתי שאלה של זמן בלבד. בו ברגע שהדור הישן יעלם, יעלם גם הניצוץ היהודי האחרון המוצת מדי פעם בפעם על ידי ההורים בבואם בחגים לבית הכנסת, וגם זאת הם עושים רק למען ההורים.
האם קיימת כאן אנטישמיות? אין ספק שיש בין השוודים אנטישמיים רבים. מלמו - omlaM משמש מרכז לפאשיסטים. אספר לך מקרה מעניין שקרה לאחי בימים אלה. לאחי יש בית מלאכה לכתונות. אחד הקונים שלו, יהודי בעל חנות, רצה להתקשר איתו בטלפון. בטעות טלפן לפירמה אחרת השייכת לשוודי וביקש לדבר עם מר רייך. הגוי שחשב כי כוונת המטלפן למסור לאחי כותנות לתפירה פנה אליו באומרו כי אחי הוא יהודי ולמה למסור ליהודי את העבודה הזאת. בעל החנות כדי להרגיז את הגוי אמר אליו, כן יש לי מאתיים כותנות אולם אמסור אותם בכל זאת ליהודי. קיימת שאלת זרים בכללה בהם כלולים גם אנו היהודים. לא אתעלם גם מהצד השני של המטבע, כוונתי לגויים טובים. קיים כאן ארגון שמטרתו לעזור לישראל. אחת הנשים הפועלות בארגון וויצו היא אישה נוצריה, בת לעורך עיתון היוצא בגטבורג. עיתון זה ידוע בעמדתו הפרו יהודית. בימי המלחמה התקיף קשות את מעשיהם הברבריים של הנאצים, הדברים הגיעו לכך שגבלס שיגר אגרת למלך השוודי שיעשה למען הפסקת השמצת הנאצים בעיתון זה. המלך ביקש את העורך שיתחשב בעמדת שוודיה כארץ ניטראלית ויחדל להתקיף באופן כה חמור את הנאצים. כמובן שעורך העיתון, מר סיגרשטיין התעלם מבקשתו של המלך והמשיך בעמדתו האנטי נאצית. לא חלף זמן רב ואזהרה אישית מגבלס הגיעה למר סיגרשטיין ובו הוא מזהירו שאם לא יחדל להשמיץ את הנאצים אזי הוא בכבודו ובעצמו יעשה אתו את החשבון.
אזרחי חוץ החיים בשוודיה מוגבלים במידה מסוימת. אזרח חוץ הרוצה לקבל אזרחות שוודית עליו להיות 7 שנים במדינה ולהיות נקי כפיים וטהור מכל פשע ועוון. אין לאזרח חוץ אפשרות לפתוח לעצמו עסק עצמאי. אזרח חוץ הרוצה להחליף את מקום עבודתו מבית חרושת בעבודה משרדית נתקל בקשיים רבים. ישנם שטחים צבאיים בהם מתנוססת כתובת, לאזרחי חוץ הכניסה אסורה. בבואך למלון או לבית הבראה ובכלל על כל שינוי במקום מגוריך ויהיה זה אפילו לזמן קצר בלבד על אזרח חוץ להודיע למשטרה. אני כשלעצמי איני רואה את כל ההגבלות הללו והאיבה הבלתי גלויה הגנוזה אצל השוודים כלפי אזרחי חוץ, כדבר בלתי טבעי. לפי דעתי היה כל עם מגיב בצורה דומה באם ארצו היתה מוצפת פליטים כה רבים, העושים חיל במסחר ומצליחים בחיים הכלכליים. בכלל, באם נחשוב באופן אובייקטיבי ונרצה להיות גלויים על המתרחש בארצנו והיחס האינדיבידואלי השורר בין יהודי אשכנזי ובין יהודי ספרדי או תימני נגיע לאותה מסקנה, וזה אמור כלפי עם שאותו דם זורם בעורקיו ורק הבדל עדתי מבדיל בינינו. כל שכן כשהמדובר הוא בין העם השוודי (שרגש הלאומיות חזק בארץ זאת) לבין מהגרים מארצות שונות. לשוודים יש יסוד מספיק לשנוא למשל את הפולנים. רוב הפולנים שחיו בשוודיה בשנת 6491 מצפונם אינו נקי ביותר. בשנת 6491 כמעט יום יום העיתון היה מלא ידיעות על מעשי שוד ורצח שבוצעו על ידי פולנים. יהודי פולני אינו ברצון מגלה את ארץ מוצאו משום שבשביל גוי שוודי אין הבדל באם הנך יהודי פולני או נוצרי פולני. הוא אינו משתדל להבדיל, הוא יודע שאת הפולנים יש לשנוא ובצדק. במקום להיות אסירי תודה על העזרה הרבה שהושיטו להם עם בואם לכאן, בצעו מעשי שוד ורצח, וכך נוצרה מן הרגשה אצלם שכל פולני הוא אדם שפל ורוצח.
יש אומרים שהשוודים הם דו פרצופיים. שמעתי כבר מאנשים רבים החיים כאן שנים רבות. אל תאמין לידידך הטוב ביותר. אין לרכוש ידיד שוודי. זו היא דעתם של בעלי וותק בארץ זאת. אני צעיר מדי במדינה זאת כדי להביע דעה בנידון זה".