חזרה ל"הספדים"

סבא,

קשה להאמין שעברה שנה בלעדיך.
לפעמים זה נראה כמו נצח ולפעמים אני מרגישה שרק אתמול חיבקת אותי ואמרת לי כמה אתה גאה בי.
כמה התרגשת ביום ההוא שחזרתי הביתה בפעם הראשונה במדים של צבא ההגנה לישראל.
אז לא העליתי בדעתי שלא תהיה איתי ביום שבו אפשוט אותם.
אמרת שאתה גאה בי על בחירתי במסלול הצבאי על פני שירות לאומי, כי האמנת שצה"ל הוא הביטוי לניצחון שלנו על הנאצים.
סבא, הבט בנכדים שלך וראה כמה גדלו ובגרו. כולם מחונכים ברוח ציונית בוטחת שבה חינכת את ילדיך. איך התרגשנו אתמול לראות אותך בקלטת העדות שלך- בריא וחזק, וכך תמיד נזכור אותך. דמותך היא מודל חיקוי לכולנו- גדולים וקטנים.
סבא, הבט בלכידות של המשפחה שבנית- למרות כל המרחקים הפיזיים והמנטליים המשפחה כולה מאוחדת וקרובה קירבה אדוקה בימי צער, בימי שמחה וגם בימי חול של שגרה. גם את זה אנו זוקפים לזכותך. לזכות הדמות האבהית המלכדת את המשפחה ומאמינה במבנה המשפחתי כמוקד של תמיכה, חום ואהבה.
אנו מתגעגעים, כואבים ואוהבים, ותמיד נזכור את צוואתך הרוחנית שהורשת לנו בחייך ובמותך.

שרית.