ניתן לצפות בספר הזכרונות של יואל רייך, ז"ל.
ראו תפריט בצד שמאל: "עדויות מן השואה".

קיצור תולדות חייו

יואל רייך נולד בלודז' בשנת 9291, עבר את השואה כנער צעיר בגטו לודז' ובכמה מחנות השמדה, לרבות אושוויץ ובירקנאו. הוא היה בין המעטים ששרדו כנגד כל הסיכויים את מחנות ההשמדה ואת "צעדת המוות" לאורך שדות פולין הקפואים והריה המושלגים של אוסטריה.

לאחר השחרור, פגש את חיילי הבריגדה היהודית מא"י והם הבריחו אותו לאיטליה, שם עבר הכשרה לקראת עלייתו ארצה. לחופי ישראל הגיע באוניית המעפילים הבלתי ליגלית "אנציו סירני" בשנת 6491. האוניה נתפסה ע"י הבריטים והוא הושם יחד עם שאר נוסעיה במחנה המעצר בעתלית. משם הוא השתחרר כעבור מספר חודשים, הגיע לקיבוץ חניתה ואחר כך לביה"ס החקלאי "מקוה ישראל", שם סיים תיכון בסקטור הדתי.

הוא לחם עם צה"ל במלחמת השחרור, אך לאחר שחרורו ב-0591 נסע לשבדיה כדי לבקר את אחיו ואחותו. הוא נשאר שם שנים רבות, נישא לאמנו לאה רייך תבלח"א, הוליד שלושה ילדים ובנה שם עסק משגשג.

בקיץ 3791 חזר לארץ עם משפחתו והטיף לחבריו היהודים בשבדיה ללכת בעקבותיו. הוא רכש בית ברח' יהדות הדממה 01 בהרצליה פיתוח ושם הוא קבע את ביתו יחד עם משפחתו למשך שנים רבות. למרות קשיי הקליטה הרבים ומלחמת יום הכיפורים שנפלה עלינו זמן קצר אחרי העליה ארצה, הוא מעולם לא הצטער על עלייתו ושמח לראות איך ילדיו נקלטים בארץ והופכים ישראלים לכל דבר.

יחד עם טיפוח עסקיו בתחום האופנה וההנעלה, הוא אהב מאד את העיסוק בתנ"ך, בקריאת ספרי הסטוריה יהודית וספרות מודרנית, והיה מעורה מאד בכל נבכי הפוליטיקה העולמית והמזרח תיכונית. הוא הרבה ללכת להרצאות ושיעורים בתחום התנ"ך והיהדות יחד עם אמנו לאה, ובמיוחד הקפיד לפקוד תמיד את שיעוריו של הרב שמואל אבידור הכהן זצ"ל במשך שנים רבות.

למרות חוויותיו הקשות בתקופת השואה, הוא לא איבד את אמונו ברוח האדם ובהיות כל אדם נברא בצלם. הוא גם לא נרתע מלקיים יחסי ידידות עם גרמנים שפגש בטיוליו ובמסגרת עסקיו, לאחר שהשתכנע כי אלה הם אנשים טובים ומוסריים שלא נמנו בין המבצעים או התומכים בפשעי הנאצים. הוא הציב לעצמו סטנדרטים מוסריים גבוהים ביותר, ופעמים רבות הדהים את חבריו במידת נכונותו לסייע לכל אדם הנמצא בצרה אם בממון, אם במילה טובה ואם בכל סיוע אחר. הוא היה גם איש רעים להתרועע, פעיל מאד בחברה, ורבים מחברי האליטה הכלכלית והחברתית של ישראל נמנו עם חבריו. אהב מאד לטייל בעולם כדי לגלות ארצות חדשות ותרבויות שונות, ולא היה כמעט מקום בעולם שבו הוא לא ביקר יחד עם אשתו.

בחמש שנותיו האחרונות הקדיש את עצמו כולו לטיפול באשתו לאה, אשר חלתה באופן פתאומי מבלי שאיש מן הרופאים הרבים שאותם הוא פקד יחד איתה ידעו בתחילה להסביר את פשר מחלתה. מצב זה והמתח הנפשי שהיה שרוי בו למשך תקופה ארוכה בגלל הצורך לטפל באמא ולמצוא לה מרפא, תרמו כנראה לפרוץ מחלת סרטן הלבלב אצלו. הוא אובחן עם המחלה בחודש אפריל 5002 אך הסתיר את דבר המחלה מאשתו ומרוב חבריו עד כמעט רגעו האחרון. ניסיונות הטיפול הכימותראפי במחלתו לא צלחו, ובסוף חודש יולי 5002, ביום כ"ב בתמוז תשס"ה, הוא נפטר בבית חולים "שיבא" בתל השומר. יואל רייך ז"ל נקבר באותו יום בבית הקברות בהרצליה בליווי מאות ממכריו, בני משפחתו ומוקירי זכרו.